Daf 95a
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מְעִיל שֶׁנִּיטְמָא מַכְנִיסוֹ בְּפָחוֹת מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ וּמְכַבְּסוֹ מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יִקָּרֵעַ
Rachi (non traduit)
בפחות משלש על שלש. שאינו מכניס שיעור בגד טמא לעזרה לפי שאי איפשר לקורעו ולהכניסו משום שנאמר לא יקרע:
מעיל. של בגדי כהונה שניתז עליו דם חטאת ויצא חוץ לקלעים ונטמא מכניס מקום הדם לפנים:
Tossefoth (non traduit)
מעיל שנטמא מכניסו בפחות משלש על שלש ומכבסו. בסוף כירה (שבת דף מז.) גבי בגד עניים לעניים משמע מתוך פירוש הקונטרס בשלש על שלש ביד עשיר דלא מקבל טומאה כלל והא דתנן (כלים פרק כז מ''ב) שלש על שלש לטמא מת היינו דוקא בעניים אבל בעשירים בעי שלשה על שלשה וקשה לר''ת מהך דמעיל דפריך עלה רב אדא מההיא דעבין והרכין והשתא למה לי לאקשויי מההיא והא בגדי כהונה בגדי עשירים הם דאין עניות במקום עשירות ושיעורן בשלשה על שלשה ועוד תניא בפ' במה מדליקין (שבת דף כו:) שלש על שלש מניין ת''ל והבגד והתם לא מפליג בין עניים לעשירים לא בקרא ולא בשמעתא ואומר ר''ת דלענין טומאת מת ושרץ אין חילוק בין עניים לעשירים אלא לענין מדרס איירי התם דבעי שלשה על שלשה לעשירים והיינו טעמא דמדרס בייחוד תליא מילתא ואין דרך עשיר לייחד למדרס פחות משלשה על שלשה ואפילו ייחד בטלה דעתו ועוד הביא ר''ת ראיה דבטומאת מדרס הוא דמפלגי בין עניים לעשירים דבמס' כלים (פרק כז מ''ב) תנן דבגד מטמא משום שלשה על שלשה למדרס משום שלש על שלש לטמא מת ובעל כרחין בעשירים איירי דאי בעניים הא תנן בפ' (כח מ''ח) בגדי עניים אע''פ שאין בהם שלשה על שלשה טמאין מדרס ויש משניות שכ' בהן אע''פ שאין בהן שלש על שלש ודומה שהוא טעות סופר:
מכניסו פחות משלש. אפילו למאן דאמר בריש כל הפסולין (לעיל זבחים דף לב:) ביאה במקצת שמה ביאה שאני בגד הואיל ויכול לחותכו לא חשיב כאילו נכנס כולו:
מוֹתֵיב רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה הֶעָבִין וְהָרַכִּים אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ
Rachi (non traduit)
העבים. בגד עב:
והרכין. פלטר''א שאינו ארוג:
אין בהן משום שלש על שלש. דלאו ללבישה חזו ולאו לתקן בהן חלוק אלא לישב עליו וצריך שלשה על שלשה ומעיל עב הוא כדקי''ל בסדר יומא (דף עא:) חוטן כפול שנים עשר ואפי' שלש על שלש יכניס:
אַגַּב אֲבִיהֶן חֲשִׁיבִי
Rachi (non traduit)
אגב אבוהון. כשהוא מחובר בבגד חשוב ג' על ג' דידיה:
וְהָא בָּעֵי שִׁבְעַת סַמְמָנִין דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ דַּם חַטָּאת וּמַרְאוֹת נְגָעִים צְרִיכִין שִׁבְעַת סַמְמָנִין וְתַנְיָא אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם לַמִּקְדָּשׁ
Rachi (non traduit)
והא בעי. דם חטאת שבעה סממנים השנויין במס' נדה (דף סא:) לענין כתמים רוק תפל ומי רגלים ונתר ובורית ואהל וקמוניא ואשלג והיכי מעיילינן מי רגלים לעזרה ואמתני' קפריך:
ומראות נגעים. שהזקיק הכתוב נגעי בגדים לכיבוס דכתיב וכבסו את אשר בו הנגע:
ותניא. בפיטום הקטרת [כריתות ו.] שאין מכניסין מי רגלים למקדש:
Tossefoth (non traduit)
והא בעי שבעה סממנין. פי' בקונטרס דאמתניתין פריך וקשה דלעיל הוה ליה לאקשויי ונראה דלריש לקיש דוקא פריך דאיירי בבגדי כהונה בהדיא אבל מתני' איכא לאוקומה בבגדי הדיוט שיכול להעביר ולכבס ע''י צפון אבל מעיל דכהן גדול אינו יכול לכבסו ע''י צפון משום דאמרינן במסכת נדה (דף סב.) דאפילו צבעא נמי מעבר מיהו אמילתא דרבה בר אבוה גופא דקאמר דם חטאת ומראות נגעים צריכין ז' סממנין [נמי] הוה מצי לאקשויי הא אין מכניסין מי רגלים למקדש:
כְּלִי נְחֹשֶׁת [כּוּ'] פּוֹחֲתוֹ [וְכוּ'] וְהָא לָאו כְּלִי הוּא דְּרָצֵיף [לֵיהּ] מִרְצָיף (הוּא)
Rachi (non traduit)
ומשני דרצף ליה מרצף. אחר שפוחתו מכין עליו בקורנס ומחברו וחזר שם כלי עליו וגבי כלי חרס איכא למימר דניקבו דמתניתין במוציא משקה ליטהר ועדיין כלי הוא לקבל זיתים במס' שבת בפרק המצניע (שבת דף צה:):
מִדְּרַבָּנַן הוּא
Rachi (non traduit)
מדרבנן. גזירה דילמא לא אתיא למיקרע רובה אבל מדאורייתא טהורה ומותר להכניסה משום מצות כיבוס:
נראה בעיני שחסר מן הספרים דגבי כלי חרס לא שייך לשנויי דמרצף ליה מרצף והאי שינויא גבי כלי נחשת הוא והכי פריך פוחתו כלי אמר רחמנא והאי לאו כלי הוא בשעת מריקה ושטיפה:
כְּלִי חֶרֶס שֶׁיָּצָא כּוּ' כְּלִי אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא כְּלִי הוּא שֶׁנִּיקַּב בְּשׁוֹרֶשׁ קָטָן
That is by Rabbinical law [only]. (1) IF AN EARTHEN VESSEL WAS CARRIED OUTSIDE, etc. But the Divine Law spoke of a ‘vessel’, and this is not a vessel? — The hole is only large enough for a little root. (2) IF A BRAZEN VESSEL... IT MUST BE BROKEN THROUGH, etc. But then it is not a vessel? — He hammers [the hole] together. (3) Resh Lakish said: If the [priest's] robe became unclean, (4) one must take it in less than three [fingerbreadths] square at a time, and wash it, because it is said, That it [the robe] be not rent. (5) R. Adda b. Ahabah objected: Thick [garments] and soft [unwoven garments] are not subject to the law of three [fingerbreadths] square? (6) -They count, because of the parent [piece]. (7) But surely it requires seven substances, for R. Nahman said in Rabbah b. Abbuha's name: The blood of the sin-offering and the appearance of leprosy require seven substances; whereas it was taught: But that urine may not be taken into the Temple? (8)

(1). As a preventive measure, lest one does not tear the greater part of it. but Scripturally it is clean, and here the Rabbis waived this measure in order that the precept of washing may be fulfilled.
(2). Of a plant to push through. That suffices to make it clean, but not deprive it of the status of a vessel.
(3). Having broken it through, whereby it became clean, he then hammers the hole together, which makes it a vessel again.
(4). Outside the Temple court.
(5). Ex. XXVIII, 32. Hence it cannot be torn, as the Mishnah states. Therefore less than three fingerbreadths square of it must be insinuated into the Temple court at a time, as then it does not count as an unclean garment.
(6). They cannot be unclean unless they are three handbreadths square. Now, the robe was of thick cloth; why then cannot one take in three handbreadths square at a time?
(7). As they are not separate pieces, but part of the whole robe, even three finger-breadths square counts technically as a garment.
(8). This is a difficulty according to the Mishnah: A garment on which the blood of a sin-offering spurted, as well as a garment which showed symptoms of leprosy, which must also be washed, needs the application of seven substances to cleanse it, viz., tasteless saliva, the liquid exuded by crushed beans, urine, natron, lye, Cimolean earth, and ashleg (v. Sanh. Sonc. ed. p. 330). How then can it be washed in the Temple Court, seeing that urine must not be brought there?
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source